מצוות פרשת כי תבוא

מצות קריאה על הבכורים

עשה · דברים כו, ה

האדם מעורר את מחשבותיו ומצייר בלבו את האמת בכוח דברי פיו. לכן מי שה' בירך את אדמתו וזכה להביא ממנה ביכורים לבית ה', ראוי שיעורר את לבו בדיבור ויכיר שהכל בא לו מאדון העולם, ויספר את חסדי ה' על כל ישראל, מיעקב אבינו שניצל מלבן ועד הגאולה ממצרים. ומתוך שנפשו מתעוררת בשבח ה', הוא זוכה וארצו מתברכת.

מצות ודוי מעשר

עשה · דברים כו, יג

סגולתו הגדולה של האדם היא הדיבור, שבו הוא עולה על כל הנבראים, ורבים נזהרים מלפגום בדיבורם יותר משהם נזהרים מחטא במעשה. המעשרות והתרומות הם דבר גדול, ובהם תלויה פרנסתם של משרתי ה'. לכן היה מחסדי ה' שנעיד על עצמנו בפינו בבית המקדש שלא שיקרנו בהם ולא עיכבנו מהם דבר, כדי שנקפיד בהם מאוד.

שלא לאכול מעשר שני באנינות

לא תעשה · דברים כו, יד

הקודשים הם שולחנו של המלך העליון, ואין ראוי שמי שלבו כואב ודואג מאוד יתקרב אל שולחן המלך, כמו שנאמר כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק. ועוד, אכילת הקודשים מביאה כפרה, ולכן צריך לאכלם בכוונה ובדעת מיושבת. אדם שמת עליו קרובו ביום ההוא טרוד ומבוהל, ואין דעתו פנויה לכך.

שלא לאכול מעשר שני בטמאה

לא תעשה · דברים כו, יד

הטומאה מחלישה את כוחה השכלי של הנפש ומבלבלת אותה, ומפרידה בינה ובין הקדושה העליונה עד שתיטהר. לכן אין ראוי שאדם טמא יאכל את המעשר, שהוא דבר קדוש, כשם שמרחיקים משולחן המלך כל מי שגופו או בגדיו מלוכלכים.

שלא להוציא דמי מעשר שני אלא באכילה ושתיה

לא תעשה · דברים כו, יד

ה' רצה שכל ישראל יעסקו בתורתו, אבל רוב בני אדם נמשכים אחרי החומר ואינם מתמידים בלימוד. לכן ציוה להעלות את המעשר השני לירושלים, מקום התורה והסנהדרין, כדי שבעליו עצמו יישב שם וילמד, או ישלח את אחד מבניו ללמוד ויתפרנס שם מן הפירות. משום כך דמי המעשר מיועדים לאכילה ולשתייה בלבד, כי תכליתם לפרנס את מי ששוהה בעיר הקודש כדי ללמוד.

מצוה ללכת ולהדמות בדרכי השם יתברך

עשה · דברים כח, ט

טעם המצוה ושורשה הם דבר אחד - ה' חפץ בחסד ורוצה שבריותיו ילכו בדרכיו, כדי שיזכו לטובו. כשם שהוא נקרא רחום וחנון, צדיק וקדוש, כך עלינו להיות רחומים, חנונים וצדיקים, ולנהוג עם הזולת בחסד וברחמים. התארים האלה נאמרו על ה' רק על דרך משל, כדי שנלמד מהם אילו מידות ראוי לנו לקנות.