מצוות פרשת כי תשא

מצות נתינת מחצית השקל בשנה

עשה · שמות ל, יג

מחצית השקל נועדה לכך שכל ישראל, העשיר כמו העני, יהיו שותפים שווים בקרבנות שמקריבים לפני ה' כל השנה. כך כל אחד מישראל הוא חלק מן המצוה, וזכות כולם עולה יחד לפני ה' לטובה.

מצות קדוש ידים ורגלים בשעת עבודה

עשה · שמות ל, יט

גם מצוה זו באה מן היסוד להגדיל את כבוד המקדש ואת כל המלאכות הנעשות בו, ולכן ראוי לנקות את הידיים, שהן העושות את המלאכה, כשהכהנים באים לעבודה. לכן אפילו כהן טהור ונקי רוחץ את ידיו ורגליו, כי אין הרחיצה באה לנקות אלא לכבד את הבית.

מצות משיחת כהן גדול ומלכי בית דוד בשמן המשחה

עשה · שמות ל, כה

ה' רצה שביום שבו אדם עולה להתחנך בכבוד עבודתו הקדושה ייעשה בנפשו רושם של גדולה וכבוד, ולכן מושחים אותו בשמן, שהרי משיחה בשמן טוב נעשית רק למלכים ולשרים גדולים. ועוד, ממעלת המקום שיהיה שמן זה מוכן בבית לעת הצורך, כדרכו של בעל בית נכבד שכל הצריך מוכן אצלו ואין מלאכה מתעכבת בביתו.

שלא יסוך זר בשמן המשחה

לא תעשה · שמות ל, לב

גם מצוה זו באה להגדיל את כבוד המקדש וכל אשר בו, ולכן אין ראוי שאנשים מן השורה ישתמשו בשמן הנכבד, אלא רק הנבחרים שבעם - הכהנים והמלכים. וכשההמון נמנע ממנו, הוא נעשה יקר מאוד בעיניהם, כי ערכו של דבר בלב רוב בני האדם גדל ככל שהוא נדיר אצלם.

שלא לעשות במתכנת שמן המשחה

לא תעשה · שמות ל, לב

הטעם הוא כמו באיסור הסיכה בשמן המשחה - להגדיל את כבוד המקדש. אילו היה כל אחד רשאי להכין שמן כמותו, הוא לא היה עוד מיוחד ונדיר, וערכו בעיני העם היה יורד. וחכמים סיפרו שמעולם לא נעשה אלא השמן שעשה משה במדבר, ובדרך נס הוא נשמר לדורות.

שלא לעשות במתכנת הקטרת

לא תעשה · שמות ל, לז

הטעם הוא כמו בשמן המשחה - להגדיל את כבוד המקדש ואת כל אשר בו. כשהקטורת מיוחדת למקדש בלבד ואין אדם עושה כמותה לעצמו, היא נשארת יקרה ונדירה בעיני העם, וכבוד הבית גדל בלבם.

שלא לאכל ולשתות תקרבת עבודת אלילים

לא תעשה · שמות לד, יב

המצוה נועדה להרחיק ולסלק מנגד עינינו וממחשבתנו כל עניין של עבודה זרה וכל דבר שמתייחס אליה. ההרחקה הזאת היא לטובתנו, כי מי שמתקרב אל ההבל מתרחק מכל טוב, ולכן התורה מרחיקה אותנו אפילו ממאכל ומשקה שהוקרבו לה.

מצות שביתת הארץ בשנת השמטה

עשה · שמות לד, כא

השמיטה נועדה לקבוע בלבנו את חידוש העולם - שש שנים עובדים את הארץ ובשביעית שובתים, כמו ששת ימי הבריאה והשבת. כשאדם מניח את שדהו ומפקיר את פירותיו, הוא זוכר שהארץ אינה נותנת את יבולה בכוחה, אלא יש אדון עליה. ועוד מתחזקים בו הנדיבות והבטחון בה', ומידת הקמצנות אינה שולטת בו.

שלא לאכל בשר בחלב

לא תעשה · שמות לד, כו

טעם האיסור נכתב באיסור הבישול - נראה שכמו בכישוף, יש ערבובי מינים שה' אסר, כי יש בהם כוח לשנות את הסדר שקבע לכל דבר בבריאה. מכיוון שהאיסור נובע מן הערבוב עצמו, התורה אוסרת גם לבשל, גם לאכול וגם ליהנות. וספר החינוך מודה שזה רק מה שאפשר לומר על דרך הפשט.