שמות
מצוות פרשת תצוה
על פי ספר החינוך · מאת איש לוי מברצלונה
מצוות בפרשה: 7 מצוות עשה: 4 מצוות לא תעשה: 3
- 98
מצות עריכת נרות במקדש
עשה שמות כז, כא
נר דולק בבית המקדש מגדיל את כבוד הבית ותפארתו בעיני הרואים, כדרך בני אדם שמכבדים את בתיהם בנרות דולקים. וכל הגדלת הבית נועדה לכך שייכנסו יראה וענווה בלב האדם כשהוא רואה אותו, כי במעשה הטוב הנפש מתקנת.
- 99
מצות לבישת בגדי כהנים
עשה שמות כח, ד
האדם מושפע ממעשיו ומן המחשבות והכוונות שהוא מלווה בהן. השליח המכפר על העם צריך לרכז את כל מחשבתו בעבודה, ולכן ראוי שילבש בגדים מיוחדים לה, כדי שבכל פעם שיביט בגופו ייזכר לפני מי הוא עובד. זה דומה לתפילין שכל אדם מניח לזיכרון מחשבה כשרה, ולגודל עניינו של הכהן נוסף לו גם זה.
- 100
שלא יזח החשן מעל האפוד
לא תעשה שמות כח, כח
ה' רצה לזכות אותנו בהגדלת הבית הקדוש, שכל מה שבו יהיה מתוקן וקבוע על מכונו - הכלים, וגם בגדי המשרתים בשעת העבודה - בתכלית השלמות והנוי. ומן הנוי הוא שהחושן לא יהיה נע ונד על לבו של הכהן, אלא יעמוד קבוע במקומו.
- 101
שלא לקרע המעיל של כהנים
לא תעשה שמות כח, לב
הקריעה היא דבר של גנאי והשחתה בעינינו, ואפילו בשפת הבגד. לכן הוזהרנו עליה, כדי שהכהן ילבש את המעיל ביראה, בנחת ובדרך כבוד, ויישמר מלקרוע אותו או להשחית בו דבר.
- 102
מצות אכילת בשר חטאת ואשם
עשה שמות כט, לג
כל מעשי הקרבנות נועדו להכשיר את מחשבתנו לטוב, להשפיל את הנפש המתאווה ולחזק את נפש השכל. לכן נצטווינו לנהוג בכל ענייני המקדש והקרבנות בגדולה ובכבוד, כדי שתשרה בלבנו יראה וענווה. ומן הכבוד לקרבן שהכפרה תלויה בו הוא שייאכל בידי הכהנים עצמם, במקום קדוש ובזמן קצר, ולא יינתן לעבדיהם או יימכר לכל קונה.
- 103
מצות הקטרת קטרת
עשה שמות ל, ז
גם הקטורת נועדה להגדיל את כבוד המקדש ואת מוראו על כל אדם. אי אפשר להגדיל דבר בלב בני אדם אלא בדברים שהם רואים בהם גדולה ומוצאים בהם עונג, וריח טוב הוא דבר שהנפש נהנית ממנו ונמשכת אחריו. וריח הקטורת היה הטוב ביותר שאפשר לעשות בידי אדם, עד שאמרו חכמים שהריחו אותו מיריחו ועד ירושלים.
- 104
שלא להקטיר ולהקריב על מזבח הזהב
לא תעשה שמות ל, ט
ספר החינוך כותב שאין לחפש טעם לכל פרט מפרטי המקדש, כשם שאין שואלים מדוע נרות המנורה שבעה ולא שמונה. אחרי שנצטווינו לבנות בית ולעשות בו כלים, נקבע כל פרט באחת הדרכים האפשריות, ומשנקבע, חובה לקיים אותו כך לעולם בלי להוסיף ובלי לגרוע, כי תוספת וגרעון בדבר שלם הם קלקול. ועוד הוא מוסיף ששמע שיש למקובלים בכל פרט טעמים נפלאים וסודות עמוקים.