מצוות פרשת שלח

מצות חלה

עשה · במדבר טו, כ

חיי האדם תלויים במזונו, ורוב העולם חיים מלחם, ולכן רצה ה' לזכות אותנו במצוה קבועה בלחמנו, כדי שתשרה בו ברכה ונקבל בו זכות לנפשנו. כך העיסה נעשית מזון לגוף ומזון לנפש. ועוד, כדי שהכהנים, העוסקים תמיד בעבודת ה', יקבלו את חלקם מוכן, בלי טורח של ניפוי וטחינה.

מצות ציצית

עשה · במדבר טו, לח

שורש המצוה מפורש בכתוב - כדי שנזכור תמיד את כל מצוות ה', ואין זיכרון טוב יותר מחותם אדוניו הקבוע בבגד שאדם לובש כל היום. חכמים אמרו שמילת ציצית רומזת לתרי״ג המצוות, יחד עם שמונת החוטים וחמשת הקשרים. ובעל החינוך מוסיף שהלבן רומז לגוף שמן הארץ, והתכלת, הדומה לרקיע ולכסא הכבוד, רומזת לנשמה, כדי לומר שגופו של האדם ונשמתו כולם לה'.

שלא לתור אחר מחשבת הלב וראית העינים

לא תעשה · במדבר טו, לט

המצוה שומרת את האדם מן החטא כל ימיו, והיא יסוד גדול בדת, כי המחשבות הרעות הן אבות הטומאה והמעשים הם תולדותיהן. עבירה גוררת עבירה ומצוה גוררת מצוה - מי שנמשך אחרי תאוותו פעם אחת יימשך אחריה שוב, ומי שכובש את יצרו פעם אחת יקל עליו לכבוש אותו שוב. התאווה מושכת את הבשר כמו שהיין מושך את שותיו, ומי שמתרחק ממנה שמח בחלקו כל הימים.